החלטה בתיק בש"פ 8363/05

           בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט ד' רוזן) מיום 1.9.2005, בה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, לאחר שהפר את תנאי חלופת המעצר שנקבעו לו בהחלטתו של בית משפט זה (כבוד השופטת ע' ארבל) מיום 12.4.2005.

1.        העורר ושלושה אחרים עומדים לדין בבית משפט השלום בכפר סבא בגין עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות וחבלה חמורה. לפי עובדות כתב האישום, רעה עאמר אבו שחאדה (להלן: אבו שחאדה) ביום 20.3.2005 את עדר הצאן שלו באיזור וואדי יאנון, בין הישוב איתמר לכפר יאנון שבשומרון. מרחק-מה ממנו חרש ועיבד חדר אבו הנייה (להלן: אבו הנייה) את האדמה. אותה עת הגיעו ארבעה הנאשמים למקום ברכב והעורר דרש מאבו שחאדה לשבת. אבו שחאדה נמלט לכיוונו של אבו הנייה בעוד שלושה מן הנאשמים רודפים אחריו, וכשנפל על האדמה בעטו בו השלושה בכל חלקי גופו. אחד מהם נשכב עליו, היכה אותו בראשו בקת של רובה M-16 וגרם לפציעתו. לאחר מכן, ניגש העורר לאבו הנייה, שעמד אותה עת ליד הטרקטור שלו, קרע את חוטי החשמל של הטרקטור, היכה אותו באגרופיו וגרם לו לחבלות.

2.        בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת נ' מימון-שעשוע) קבע  בהחלטתו מיום 27.3.2005 כי מחומר הראיות עולה תשתית ראייתית מוצקה להרשעת העורר בעבירות המיוחסות לו. כן קבע בית משפט השלום כי מסוכנותו של העורר עולה מעברו הפלילי, הכולל חמישה מעשי אלימות בנסיבות דומות. למרות זאת, סבר בית המשפט כי ניתן להפיג את מסוכנותו של העורר במידה משמעותית אם תיאסר כניסתו לשטחי יהודה ושומרון, בציינו כי מעשי האלימות שבהם הורשע העורר בעבר וכן האירוע נשוא האישום הנוכחי "קשורים בטבורם לעמדותיו האידיאולוגיות הקיצוניות ולחיכוכים המתרחשים תדיר בין הגורמים הפועלים בשטחי העימות ביו"ש". משכך, סבר בית משפט השלום כי אם יורחק העורר אל תחומי "הקו הירוק", סיכוייו להיקלע לעימותים אלימים עם האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון, נמוכה יחסית. בית משפט השלום הורה, אפוא, על שחרורו של העורר בתנאי של הרחקה משטחי יהודה ושומרון עד תום ההליכים המשפטיים נגדו וכן קבע ערובות כספיות שונות. המשיבה לא השלימה עם החלטה זו והגישה ערר לבית המשפט המחוזי. הערר נדחה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 30.3.2005 (כבוד השופטת נ' אהד) ועל כן הגישה המשיבה ערר נוסף לבית משפט זה בו שבה ועתרה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. הערר התקבל בחלקו ובית משפט זה (כבוד השופטת ע' ארבל) הורה בהחלטתו מיום 12.4.2005 על החמרת תנאי שחרורו של העורר באופן המחייב אותו לשהות בתנאי "מעצר בית" מלא בבית אחיו ביישוב צורן, אך ניתנה לו אפשרות לצאת לפגישות ולסידורים הקשורים בעסקיו, כפי שיורה בית משפט השלום שיבחן את הדבר.  

3.        באותו היום ממש שבו ניתנה החלטה זו, נמלט העורר ובמשך כארבעה חודשים הסתתר ולא נודעו מוצאותיו ומבואותיו, עד שנתפס על ידי המשטרה ביום 31.8.2005. עם תפיסתו, הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר ובה עתרה למעצרו עד תום ההליכים בשל הפרת תנאי השחרור על ידו. בית משפט השלום (כבוד השופטת ר' קרלינסקי) דחה את הבקשה בקובעו כי הפרת תנאי השחרור על ידי העורר לא הייתה במידה שיש בה כדי לערער לחלוטין את האמון של בית המשפט בעורר ומשכך הורה כי ניתן יהיה לשחררו לחלופה שנקבעה לו בבית משפט זה, או לכל חלופה אחרת שתימצא ראויה. עוד הורה בית משפט השלום על הכבדת הערבויות הכספיות. המשיבה הגישה ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, ובקבלו את הערר קבע בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ד' רוזן) בהחלטתו מיום 1.9.2005 כי העורר הפר את צו בית המשפט בצורה בוטה, לאורך זמן ומתוך עמדה נחושה, כשהוא מודע ושלם עם החלטתו. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי במהלך הדיון שהתקיים בפניו הצהיר העורר כי אין בדעתו להקפיד על תנאי "מעצר בית" אם ייקבעו לו. משכך, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

           מכאן הערר שבפני.

4.        העורר טוען כי אף שהפר את תנאי שחרורו, לא ביצע באותה תקופה כל עבירה

ולא נכנס לשטחי יהודה ושומרון ובכך כיבד את תנאי השחרור המקוריים שקבע לו בית משפט השלום. העורר מוסיף וטוען כי הפרת תנאי השחרור על ידו נבעה מתסכול עמוק שחש עקב החלטתו של בית משפט זה שהחמיר את תנאי שחרורו ללא הצדקה. עוד טוען העורר כי הוא אינו אדם אלים מטבעו וכי האירוע נשוא האישום, כמו גם האירועים הקודמים שבהם היה מעורב, הינם תולדה של פרובוקציה מכוונת הנעשית כלפיו תוך פלישה לשטח החווה שהקים בשומרון. לבסוף, מציין העורר כי הוא בוגר סיירת מטכ"ל וסא"ל במילואים, אב לעשרה ילדים וסב לנכדים ובשל כל הטעמים הללו סבור העורר כי יש ליתן לו הזדמנות נוספת ולהורות שוב על חלופת מעצר בעניינו. בהקשר זה הציע העורר לבדוק אפשרות לחלופת מעצר בשטח חוות "כוכב הירדן" שבבעלות משפחת הר-ציון, שהביעה, לדבריו, נכונות לקבלו ולפקח על קיום תנאי השחרור.

           המשיבה מצידה ביקשה לאמץ את נימוקיו של בית המשפט המחוזי ולדחות את הערר.

5.        בהחלטתי מיום 7.9.2005 הוריתי על קבלת תסקיר מעצר לבחינת החלופה החדשה שהציע העורר, על מנת שמכלול הנתונים הצריכים לעניין יעמדו בפני. תסקירו של שירות המבחן מיום 15.9.2005, עליו ניתנה לצדדים הזדמנות להגיב בכתב, אינו נוטה חסד לעורר ומתאר אותו כאדם נוקשה בעמדותיו אשר נוטה להתנהגות קיצונית ולעיתים אלימה בכל מה שנתפס אצלו כהגנה על ביתו ועל החווה שבבעלותו, וזאת בצד יכולת תפקודית ואישית טובה. שירות המבחן מדגיש בתסקיר את הקושי הקיים בהערכת יכולתו של העורר לכבד את המגבלות שיוטלו עליו וזאת נוכח העובדה שהפר בעבר את תנאי שחרורו וכן נוכח הקשר המצומצם שבינו לבין מר סלע הר-ציון, שהוצע לשמש כערב. לכך אוסיף כי במהלך הדיון שהתקיים בפני בטרם שהוריתי על קבלת התסקיר, איפשרתי לעורר, על פי בקשתו, לומר את דברו לאחר שהסניגור השמיע את טענותיו בערר. ניתן היה לצפות כי העורר יכה על חטא בריחתו ועל הפרת צו בית המשפט על מנת לנסות ולשכנע כי ראוי ליתן לו הזדמנות נוספת, למרות הדרך שבה נהג עד כה. תחת זאת, נשא העורר נאום על קורות חייו ועל נקודות הזכות הרבות העומדות לו בשל יישוב השומרון. לעניין ההפרה הבוטה של הוראות בית משפט זה לא נשמעה בדבריו כל הבעת חרטה שהיא וניכר בו כי הוא מונחה מתוך הכרה עמוקה בצדקת דרכו וכי זו עדיפה בעיניו על פני חוקי המדינה והוראות בתי המשפט. העורר ביקש לשכנע כי יש לגלות הבנה למניעים שבגינם הפר את תנאי שחרורו, בהיותו שוחר חופש וטבע, כדבריו, המתקשה להסתגר בתנאי "מעצר בית" שאינו ביתו. מתוך דבריו של העורר הזדקרה מרירות רבה ותחושה כי הוא נרדף על ידי רשויות אכיפת החוק ונוכח הדברים שהשמיע עלי לומר כי יותר משהצליח העורר לשכנעני שיש מקום ליתן לו הזדמנות נוספת, שיכנעו אותי דבריו כי יש קושי לסמוך עליו שלא יחזור ויפר את תנאי חלופת המעצר, אם תינתן לו הזדמנות כזו. למרות זאת, ביקשתי לקבל תסקיר מעצר על מנת לבחון שמא ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות החלופה החדשה שהוצעה. ;תסקיר המעצר שהוגש אך מחזק את החשש שעליו עמדתי ויש בו הד ברור להתרשמותי כי קשה לסמוך על העורר שלא ישוב ויפר את תנאי השחרור.

6.        הקנאות האידיאולוגית של העורר, החשש המבוסס להימלטותו מן הדין ואי-כיבוד הוראות חוקיות על ידו, כל אלה מצדיקים את מעצרו עד תום ההליכים. לכך יש להוסיף את העובדה כי תלויים ועומדים נגד העורר שני מאסרים על תנאי בגין הרשעות קודמות במעשים דומים, שהינם ברי הפעלה אם יורשע בעבירה המיוחסת לו בתיק זה. עוד יש לזכור כי שמיעת משפטו של העורר צפויה להתחיל בקרוב מאוד (2.10.2005) ולנוכח היקף האישומים שבהם מדובר, יש להניח כי המשפט אף יסתיים בתוך זמן קצר.   

           בשל כל הטעמים שפורטו לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

           הערר נדחה.

           ניתנה היום, ‏כ"ד אלול, תשס"ה (27.9.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: